ספסל רב שימושי / מיכל אור-עד

רק על הספסל הזה הוא יכול לחלום, כי כשישנים על הריצפה על חתיכת קרטון יותר קשה לדמיין

כנראה שהוא הפך שקוף, או שעבר תהליך של הסוואה ונהייה חלק אינטגרלי מהמקום בו הוא יושב. על ספסל רב שימושי המתפקד כמקום מפגש עם חברים, כיסא האוכל שלו, מקום לשבת וסתם להסתכל, ובעיקר המיטה שלו, כשהוא מתעטף במעיל בלוי, ובדרך כלל פשוט ישן שם, כנראה בשביל לחלום. לחלום שהוא לא שם, הוא במקום אחר, בתוך סדינים נקיים עם ריח של כביסה, וכרית, כזאת עם נוצות שהראש שלו שוקע בדיוק באמצע, והוא אחרי מקלחת, ומגולח.
רק על הספסל הזה הוא יכול לחלום, כי כשישנים על הריצפה על חתיכת קרטון יותר קשה לדמיין. הכי חשוב שזה הפך להיות שלו, ולא של שני השכנים מימינו שחולקים ספסל ביחד. לו יש ספסל לבד. מגיע לו. עם ותק של שנתיים באותה פינה, הוא הרוויח אותו על אחת השדירות היפות בתל אביב. לא מזמן ביצעו שם מבצע פינוי. הם התרבו כמו פטריות אחרי הגשם, והמקום החם ביותר בעיר הפך למקום מפגש מרכזי שלהם, וזה ליכלך את השדירה. אין לו כתובת, כלומר יש לו, אבל אין לו. אלוהים יודע לאן הדואר שלו נשלח ואם היה לו כזה בזמן האחרון. בטח מחכה לו פנקס בוחר איפשהו, באיזה שהיא תיבה, לפחות היה רוצה לחשוב שיש לו, כי הוא מאמין שהפתק הזה ישנה, וסוף סוף מישהו יראה אותו.