nuke it

Nov 26, 2008

מעט בצק הרבה רוטב/ ליעד וינקלר

הדבר המטריד ביותר נראה לי חוסר האונים. גם חוסר הוודאות נראה לי נורא. אז מה עכשיו? יום? לילה?ומה עם ההורים? המשפחה? החברים? הבית? אומרים שלא שמים לב לשינויים אצל אנשים, כשחיים איתם. מעניין אם אבא ואמא יראו לי מבוגרים יותר, מעניין אם גם אני נראה כבר זקן..אומרים גם, שאם דואגים אז מזדקנים יותר. המון זמן לא אכלתי פיצה. אני ממש אוהב פיצה, לא סתם פיצה: פיצות. מעט בצק, הרבה רוטב, תוספות וגבינה. אני לא חושב שיש מאכל שאני אוהב יותר מפיצה. בשבועות הראשונים של הטירונות, תחושות החום והאהבה שקיבלתי בבית התקשרו אצלי אוטומטית עם הפיצות של אבא. בסוף המסלול הביאו לנו מהמטבח פיצות די ג'יפה, כולם התלהבו ולא הבנתי כ"כ למה. עכשיו הייתי שמח גם לפיצה צבאית .מעניין אם פיצה עושה אותך זקן.לפני הגיוס קיבלתי זימון לגיבוש צוללות והחלטתי לא ללכת כי פחדתי שאני קלסטרופוב. בסוף הגעתי לטנק שהוא לא קטן או סגור פחות, ועכשיו אני פה. בטח אסף כבר בהודו דופק ת'ראש וגיא בקולומביה סתם דופק. מוזר, אבל לא ממש בער לי לעשות טיול בחו"ל אחרי הצבא.
מעניין אם יש בהודו פיצות.

3 comments:

Anonymous said...

בעזה יש פיצה טובה "פיצה אל קוץ" כשגלעד ממש עצוב , מזמינים לו מגש, רק בשבילו

liadondon said...

איזה תוספות?

Dominos Pizza said...

א פיצה צבאית ? נישמע ממש מענין