כמה מלים על פסיכולוגיה הפוכה/ יעל ארליך

פסיכולוגיה הפוכה היא שיטת שכנוע המערבת אמירה הפוכה לזאת הרצויה. השיטה מבוססת על התניה לפיה בני אדם מפעילים תגובה ריגשית, בדרך כלל שלילית, לניסיונות שכנוע ועל כן בוחרים בדרך אשר הפוכה לזאת שאליה מנסים לשכנעם.מי מאיתנו לא מכיר את משפטי המפתח של כל אמא פולניה: "לא רוצה לא צריך" ו "תעשה מה שאתה רוצה"? כל אחד מאיתנו, ללא שום תלות בעד כמה הוא בטוח בדרכו, מגיב לאמירות האלו בין אם בחרטה מלאה ובין אם בהבהוב קל של אשמה. וואלה. אולי זאת השיטה?אולי ראש הממשלה צריך לכנס מסיבת עיתונאים דחופה שתשודר בשידור חי לכל העולם ולהכריז: "אנחנו? אנחנו בכלל לא רוצים אותו בחזרה... תעשו מה שאתם מוצאים לנכון..."נכון. חאלד משעל, אמנם, לא התחנך על בירכיה של אמא פולניה טובה וחונקת. הוא גם לא בטוח מכיר את התיאוריה של תאודור אדורנו ומקס הורקהיימר על פסיכולוגיה הפוכה ובטח שהוא, מכל האנשים, לא נכנע בקלות למניפולציות. אבל גם הוא, בדומה לכל אדם, בטוח חש את הצביטה הקטנה הזאת בלב, את ההבהוב הקלוש הזה של חרטה. ואולי, רק אולי, ההבהוב יהפוך למטרד שאינו פוסק והוא ישחרר את גלעד שליט.רק תחשבו איך יכלו להיראות כל משאי המתן שניהלה מדינת ישראל עד היום: בכיר בחיזבאללה לוקח אחריות על חטיפתו של חייל מקו הגבול ומודיע לממשלה שבתמורה לשחרורו של החטוף עליה לשחרר בין אלף לאלפיים אסירים ביטחוניים עם דם על הידים וישראל מודיעה בתגובה: "לא, לא תודה, גם אם תחזירו לנו אותו עטור זרי ורדים, אנחנו לא ניקח".זה יכול היה להיות קטע אדיר, מסוג הדברים שהופכים לאבן דרך בהיסטוריה של מדינה, שנכנסים לסיפורי מורשת הקרב של הצבא ומופיעים יד ביד עם פרשת כפר קאסם בלימודי מזרחנות ומדעי המדינה.אבל מה לעשות, בחיים של חייל חטוף אין מקום לניסוי וטעיה, או לפחות, כך זה אמור להיות. למרות שעל גבו של גלעד שליט נעשו כבר כל הטעויות שכתובות בספר וגם כמה שלא.