אחד ש.../ שני וייס

אחד ששר לו שיר

אחד שרוכב למענו על אופניים

אחת שחושבת על האבא

אחד שמדמיין שהוא שם

אחד שחולם עליו בלילה

אחת שמצלמת כלובים

אחד שנוסע להפגנות

אחד שכועס על המחיר שיגבה

אחת שמקווה שיש עליו פנקס שבי

אחת שלא חושבת עליו במקלחת

אחד שלא אכפת לו כבר

אחת שמעדיפה שהוא היה מת

אחד שכותב לאמא

אחת שמדמיינת את החפצים שלו

אחד שמנסה טבלת ייאוש

אחד שמחזיק בסיסמאות

אחד שמשחק איתו שש בש

אחת שמרגישה בבועה

אחת שמתקשה להתחבר לזה

אחד שמבקש סליחה

אחד שמצייר לו קונצרט

אחת שמעדיפה שהוא חי

זה אנחנו. העיתון הזה, החברה הזו, העם הזה. והוא משלנו.