גל עברי ירוק בגל"צ אצלי ברדיו. חיילת מקדישה לגלעד את השיר "אמא שלי" של אריק אינשטיין. שומעים בקול שלה שהשיער מסתדר לה ישר אחרי המקלחת, שהיא מאמינה בדו-קיום ולא שותה אם היא נוהגת. בטח מש"קית ת"ש. לחן אידיוטי מתנגן ואני חושבת על הילדה המטומטמת הזו שעשתה שידוך כל-כך אטום בין חייל שבוי לשיר אהבה לאמא. איזה אמא ואיזה נעליים.
לא. היא גאונה, החיילת. היא קראה היטב את מילות השיר. ילדה טובה שהכינה שיעורי בית. כי רק אמא שלה יודעת שהיא שונאת גמבה בסלט ואלרגית לקיווי. ואמא שלה דואגת שתאכל, אפילו שהיא כבר העלתה 4 ק"ג מאז הגיוס. היא יודעת, המש"קית, שאמא שלה לא יכולה אחרת.
כי רק האמהות לא מרפות ולא משחררות. רק האמהות לא עוצמות עין בזמן שראשי ממשלות חולמים על שלום.
רק העיניים של האמהות נשארות שחורות אחרי שעננת האבל חולפת ונעלמת מן האופק הציבורי.
רק לאמהות זה מדגדג בפטמות.
זו רק בדיחה של בכירת דיסוקנט הפורשת – בגלל זה היא, כלכליסט וגלובס מחקו אותה
-
מנהלת אגף שיווק היוצאת של בנק דיסקונט, סביון בר סבר, כתבה בפייסבוק: מאחר
שבר סבר עוזבת את תפקידה, הכלכלונים פרסמו אייטם רכילות על העקיצה
הפוטנציאליתי כלפי ...
1 month ago
2 comments:
הטקסט מעולה, פחות אוהבת את השורה האחרונה, זורקת למקומות פחות רלוונטיים
אהבתי
Post a Comment