ליאורה | בת 26 | נשואה לשי | עוזרת אישית של דיוות עבר בשם דפנה
יש לה צורך תמידי לרצות להיות בסדר | לאחר הפצצה מכניסה את דפנה לביתה
בזמן החזרה הביתה היא רושמת ביומן הפגישות של דפנה את מה שעובר עליהן.
יוצאת מהפילאטיס בעשר.
תור למספרה.
לשלם חשבונות (חשמל, ארנונה)
אולפן (השיר שיגרום לה לחזור לתודעה... )
לנסות להביא את המניקוריסטית שלה לאולפן (נשברה לה ציפורן)
לקנות גרביונים חצי שקוף (כאילו מידה סמול אבל בפועל מידה לארג)- לגזור תווית.
להביא לה גדול נטול דל שומן חלש בלי קצף (ושתיחנק איתו)
לאכול משהו אני רעבה.
להזכיר לשי שאני אוהבת אותו (הוא בטוח כבר לא זוכר)
להתפטר(דיייייייי כבר, נשבר).
למצוא את דפנה.
(בוכה בוכה)
לנחם אותה.
(מסתכלת עליי
חושבת שאני בודקת פגישות.
בהכחשה)
לחייך (בזיוף)
להביא לה מים (היא משתעלת)
לבדוק שהכול בסדר עם שי (הוא בחיים)
להבין מה קרה פה.
למצוא אוכל (היא קצת רעבה, אני מורעבת)
למצוא את הדרך הביתה (רציתי להתפטר, לא?)
לעודד את דפנה
(בוכה, בוכה)
לצאת החוצה (כול מה שיקרב אותי הביתה)
להסתכל אחורה (היא אחריי??)
לשאול את דפנה מה היא עושה
להבין (היא רוצה לבוא איתי?)
לחייך (בזיוף)
לענות בתקיפות (ללללללללאאאאאאאאאאאאא!)
ללכת
להסתכל אחורה (היא כמו כלב נטוש)
לחזור חזרה
להקשיב לה (היא תעשה מה שאני רוצה)
להבין (היא? היא? היא תעשה מה שאני רוצה?)
לרחם
לרחם
לרחם
להגיד לה שתבוא (נו, בואי כבר..)
לחייך (בעצב)
להתבלבל
לפחד
להבין (מה הפחד עושה לאנשים).
No comments:
Post a Comment