הי.שמי גלעד שליט. אני סטודנט לתקשורת חזותית שנה ד' בשנקר. השנה יש פרויקט גמר. לא קל, אין לי מושג מה לעשות. אני לא דואג. לאף אחד אין מושג. בסוף השנה נגמרים הלימודים, אחרי זה הולכים לעבוד.רוני, עמי ונדב ילכו למשרד פרסום, ג'אן יקים סטודיו בדרום תל אביב ואבי יהיה שותף שלו.גיתית תיסע להולנד לעבוד בחברת סטארט-אפ ובעוד שנתיים תזמין אותנו לחתונה שלה.יעל תהיה מאיירת בניו יורק ולין תציג בהלנה רובינשטיין.אני, אני אהיה מעצב גרפי במשרד קטן במרכז העיר.בחמש אני אשב בשדרה.עוד שלושה חודשים אני אפגוש את מיכל במיקה ונעבור לגור ביחד.סתם.זאת אומרת, כן, קוראים לי גלעד שליט, אבל אני לא סטודנט.אני בשבי. נרקב.
גולה בגרון, בעיטה בבטן וסכין בלב
ReplyDeleteאין דברים כאלה..
אתה גאון
וואו..
ReplyDeleteצריך לקחת הכל בפרופורציה בחיים...
This comment has been removed by the author.
ReplyDeleteמטורף לגמרי לחשוב שהוא יכול היה להיות היום סטודנט ואולי אפילו ללמוד איתנו ואף אחד לא היה מכיר אותו והשם "גלעד שליט" לא היה אומר לאף אחד כלום
ReplyDeleteאהבתי את הרעיון!!!
ReplyDeleteהטקסט מעולה, יותר טוב מהפוסטר בעייני
ReplyDeleteחזק בטירוף - איזה סוף לפנים
ReplyDeleteעכשיו שקראתי שוב,זאת הברקה!!
ReplyDeleteחזק ביותר.
ReplyDeleteלא רק שהוא כבר היה יכול להיות משוחרר עד עכשיו, אם הוא היה מוותר בכלל על כל הסיפור הצבאי המטופש הזה, הוא היה יכול לסיים כבר כמה וכמה תארים, ממש כמו ילדים אחרים בגילו בשאר העולם.
מעניין אם הייתי בשבי,הייתי חושב על להיות סטודנט לעיצוב גרפי
ReplyDeleteאני לא חושב שאני מוכשר
אני בטחו שלגלעד יכל להיות הרבה יותר פוטנציאל מאשר לי
מעניין מה אני הייתי חושבת לי בשבי... אני אולי הייתי מחפשת דרכים להרוג את עצמי. עם הידיעה שהממשלה הזו לא עושה כלום למעני..
ReplyDeleteאחד הפוסטים החזקים שקראתי בנושא
ReplyDeleteאני אדאג להפיץ את זה
תבורכו